פסק-דין בתיק ב"ל 8922-04-12

זוהי תביעה לגמלת הבטחת הכנסה.

להלן עובדות המקרה:

1.         התובע הגיש תביעה לנתבע לגמלת הבטחת הכנסה בתאריך 26/1/11.

2.         בתאריך 28/10/11 דחה הנתבע את תביעתו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה, לאור העובדה, כי על שם התובע רשומים מספר נכסי מקרקעין וכמו כן, התובע הינו אחד מיורשי נכסי המקרקעין הרשומים על שם אמו המנוחה של התובע, הגב' פאטמה ז"ל.

3.         בתאריך 11/10/11 ביצעה שמאית המקרקעין, הגב' אורלי שוורץ, הערכת שומה על נכסי המקרקעין שבבעלות התובע ונכסי הירושה והעריכה את שווי נכסי המקרקעין שבבעלות התובע, נכון לחודש 2/2011, בסך של 4,942,500 ש"ח כשבנוסף, שווי חלקו בירושה מגיע על סך של 55,330 ש"ח. סך הכל שווי נכסיו של התובע הגיע לסך של 4,997,830 ש"ח, אשר מהווים הכנסה רעיונית חודשית בסך של 33,319 ש"ח לחודש, אשר עולים על גובה גמלת הבטחת הכנסה, המגיע רק לסך של 2,447 ש"ח על פי גילו והרכב משפחתו של התובע.

4.         בנסיבות אלה, דחה הנתבע את תביעתו של התובע לגמלת הבטחת הכנסה, לאור המקרקעין שבבעלותו.

5.         בדיון שהתקיים בבית הדין ביום 15/1/13 הורינו לנתבע לבדוק מחדש את הקרקעות שנרשמו על שמו של התובע, לאור טענת התובע להעדר בעלותו בנכסים 6-11, המצויינים בשומה שערכה השמאית אורלי שוורץ ביום 11/10/11. התובע הודה במהלך הדיון, כי הוא הבעלים של הנכסים 1-5 וכן גם של נכס 8, שהינו בשטח של 470 מטר.

6.         בתאריך 25/2/13 הודיע הנתבע, כי לאחר בדיקה מחודשת, מוסכם על הנתבע, כי אין לייחס לתובע את הנכסים 6,7,9,10,11, שהוערכו בשמאות מטעם הנתבע.

יחד עם זאת, לאור הודעת התובע, כי הוא הבעלים של הנכסים 1-5 ונכס 8, אזי די בנכסים הללו שבבעלות התובע כדי לשלול את זכאותו לגמלת הבטחת הכנסה.

7.         התובע טען, כי נכס מס' 8, הנמצא בחלקה 63 וגודלו 470 מטר, אין לו תפיסת חזקה בנכס הנ"ל ממנהל מקרקעי ישראל, כי הנכס הנ"ל תפוס על ידי אחרים ולכן אין לייחס לו בעלות על הנכס הנ"ל לצורך הזכאות לגמלת הבטחת הכנסה.

8.         בתאריך 25/4/13 הודיע הנתבע, כי הוא מסכים בשלב זה שלא לקחת בחישוביו את הנכס בשטח של ה-470 מטרים ולהתחשב רק בנכסים שבהם התובע הודה, כי הם בבעלותו והכוונה לנכסים 1-5, אשר הוערכו על ידי השמאית אורלי שוורץ בסכום כולל של 2,598,500 ש"ח, שמניבים לתובע הכנסה חודשית רעיונית בסך של 17,323 ש"ח.

9.         התובע טען בבית הדין בתאריך 15/1/13, כי בנכסים 1-3 גדלים עליהם עצי זית. באשר לנכסים 4-5 יש עליהם עסק /שהוצא נגדו צו סגירה והוא לא יכול למכור אותם ולקבל מהנכסים הללו רווחים. לדבריו, הוא היה עובד עצמאי במשך כ-20 שנה ופרנס את משפחתו בכבוד וכי הוא מבקש לקבל גמלת הבטחת הכנסה עד שיוכל לשחרר את העסק שנגדו הוצא צו הסגירה, היות והוא צריך לפרנס משפחה המורכבת משש נפשות.

10.       בבעלות התובע קרקעות המוערכות בשווי של 2,599,500 ש"ח, אשר מניבים הכנסה חודשית רעיונית בסך של 17,323 ש"ח. התובע בפועל אינו מוכן למכור את קרקעותיו, גם לא אלו שעליהם נטועים עצי הזית, שעליהם אין צו סגירה, כפי שטען לגבי נכסים 4-5 בבית הדין.

11.       תקנה 10(א) לתקנות הבטחת הכנסה, התשמ"ב-1982, קובעת, כי אדם לא יהיה זכאי לגמלת הבטחת הכנסה אם יש לו נכסים שניתן לממש אותם ואשר מניבים לו הכנסה חודשית רעיונית העולה על גובה גמלת הבטחת הכנסה שלה הוא זכאי.

12.       גמלת הבטחת הכנסה שזוג עם ילדים זכאי לקבל מגיעה לסך של 2,511 ש"ח. לאור הקרקעות שבבעלות התובע, אשר מניבות לו, כאמור, הכנסה רעיונית של 17,323 לחודש, אזי הכנסותיו של התובע מהקרקעות גבוהות בסך של           14,812 ש"ח מסכום הגמלה שלה זכאי התובע במסגרת הבטחת הכנסה.

13.       בנסיבות אלה אין מנוס, אלא לדחות את התביעה, היות והתובע אינו זכאי לגמלת הבטחת הכנסה.

14.       אין צו להוצאות.

הדיון נערך בהעדר אחד מנציגי הציבור.

ניתן היום, כ' אייר תשע"ג, (30 אפריל 2013 ) , בהעדר הצדדים ויישלח אליהם.